אורז הוא האוכל העיקרי של יותר מחצי מהאנשים בעולם.
כמעט בכל מקום שביקרתי בו ביבשת אסיה ראיתי שדות אורז. אספר לכם על המסלול שעושה גרגר האורז מהשדה, דרך מפעל לייצור אטריות אורז, עד לצלחת המרק שלי.
אלו שתילי אורז. שותלים אותם בשדה מוצף במים, שנראה כמו ביצה או שלולית גדולה. אפשר לגדל אורז גם בשדה רגיל, אבל אז יגדלו יחד איתו עשבים שצריך יהיה לרסס. היתרון של גידול אורז במים הוא שרק האורז מסוגל לגדול ככה ואז לא צריך להשתמש בחומרי הדברה יקרים.
התמונה מתחת צולמה בצפון ויטנאם. אפשר לראות שדה אורז ולידו חלקה מוצפת מים המוכנה לשתילה.
האורז מגיע למפעל האטריות:
כשהאורז בשל קוטפים אותו, מקלפים את הקליפה שלו ומעבירים שקים של אורז למפעל האטריות. במפעל טוחנים את האורז לאבקה, שנקראת קמח אורז.
את הקמח שמים בסיר ענק, מוסיפים מים ומרתיחים (זה נראה כמו בלילה של פנקייק אבל מריח מוזר).
את הבלילה מכניסים למכונה ארוכה שמבשלת את האורז באדים חמים, ובסופה יוצאות האטריות לידיים של הפועל, שתולה אותם על עמוד ארוך.
את אטריות האורז המוכנות אוכלים בתוך מרק, שבויאטנם קוראים לו פו. יאמי!
